מיני פטריות רבים מקיימים סימביוזה עם סוג צמחים מסויים: אורן, אלון, כלך, איקליפטוס ואחרים. פטריות אחרות הן סימביוטיות עם מגוון רחב של מיני עצים, וגדלות בקרבתם, ולעתים בחורשים ויערות. עם כריתת ושריפת העצים, והידלדלות מגוון מיני הצמחים, נעלמות מאזורינו רבות מהפטריות הסימביוטיות. מה שנשאר הוא הפטריות הספרופיטיות - אלה שניזונות מפירוק חומר אורגני. פטריות מפרקות כמו הנרתיקנית הנאה (Volvopluteus gloiocephalus) נפוצות בשדות ובבתה, או כמו הפרט בתמונה, במגרש ריק במרכז העיר. היא בין הנציגים המעטים של עולם הפטריות העשיר שלנו, ששרדו בהצלחה את כל התהפוכות בבתי-הגידול. היום היא הפכה לסוג של ידוענית בין הפטריות, בין השאר, כי רבות מפטריות המאכל של מישור-החוף נעלמו יחד עם האלונים, והשאירו אותה למלוך על מה ששרד.
רחובות, 1.2021
***
נרתיקנית נאה דביקה (Volvopluteus gloiocephalus) היא כנראה פטריית המאכל השנייה הכי מוכרת ללקטים הישראליים, אחרי האורנייה.
שימו לב לשמה העברי המוזר. רוב שמות היצורים החיים בעברית מחקים את השמות המדעיים, בכך שהם מורכבים משתי מילים: שם מין ושם סוג. על-שום מה, אם כן, מופיעה בשם זה מילה שלישית? בעבר היה מקובל שלנרתיקנית הנאה יש שני זנים, או תתי-מינים, שנבדלו בגופי-הפרי שלהם. היום ידוע ששתי הצורות הן מופעים של אותו האורגניזם, כך שלמילה "דביקה" אין משמעות טקסונומית. אנחנו שומרים על השם המשולש הזה בעיקר מכוחה של מסורת.
רעננה, 1.2020
***
בפטריות רבות גוף-הפרי עטוף בשלב המוקדם בקרום (veil) הנקרע עם הבשלת גוף-הפרי, לפעמים תוך-כדי הגחה מהאדמה. שרידי הקרום יכולים להישאר על הכובע וגם בבסיס הרגל, שם הם יוצרים לעתים מבנה הקרוי נרתיק (volva).
בנרתיקנית נאה דביקה (Volvopluteus gloiocephalus) הזאת אפשר לראות בבירור את הנרתיק, שעדיין שומר על צורת החלל התת-קרקעי בו התפתח הכובע.
מרחבי-רחובות, 12.2020