בין פרפרי ארצות הצפון יש מינים העוברים את החורף בצורת גולם. נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) נוהגת אחרת. כאשר מזג האוויר מתחיל להתקרר והסרפדים עומדים להתייבש, הנמפיות נודדות דרומה, אל ארצות הים התיכון, שם עונת הסרפדים רק מתחילה.
נמפיות הסרפד מגיעות לישראל במחצית השנייה של הסתיו, ומתגברות את האוכלוסייה הדלה הנשארת בארצנו לאורך הקיץ. הזכרים מסמנים להם נחלות בנות כמה מטרים, ומפטרלים בהן. כך מצאתי אותם בחורשת "יער וייצמן" הקטנה, שקרקעיתה מכוסה כבר עכשיו בנבטי סרפד. אפשר היה לראות מספר זכרי נמפיות, שעפו מנקודה לנקודה בטריטוריה שלהם, רפרפו על האדמה בהפגנתיות, ויצאו למרדפים ארוכים אחר זכרים שניסו לפלוש לשטחם.
הזכרים עם הנחלות האיכותיות ביותר ימשכו אליהם נקבות, שאולי אפילו יזדווגו איתם, ויאפשרו לגנים שלהם להמשיך לאורך עוד עונה אחת לפחות.

יער וייצמן, הוד-השרון, 10.2023
***

עלה סרפד מקופל מעורר בי מיד חשד. הצצה קטנה פנימה ו- הנה הוא! זחל של נמפית הסרפד (Vanessa atalanta), אחד הפרפרים המרשימים והמזוהים בארצנו.
מין זה נפוץ בכל האזור הממוזג של חצי-הכדור הצפוני (ומינים קרובים ודומים מחליפים אותו בשאר אזורי העולם), אבל הוא בהחלט יכול להפוך לבלתי-שכיח מקומית, עקב מחסור בתנאים מתאימים. והרי כל חצר אחורית מוזנחת יכולה להיות בית-גידול טוב עבורו, אם רק יתנו לסרפדים לגדול ויימנעו מלרסס מחוץ לבית בקוטלי חרקים. האם לא ניתן לנמפית היפה סיכוי?

גבעת בשיט, עשרת, 12.2020
***

נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) משלימה גלגול תוך קצת יותר מחודש. הביצה בוקעת תוך כחמשה ימים. הזחל מתגלם כשמונה-עשר ימים מאוחר יותר. כתשעה ימים אחרי זה מגיח הפרפר הבוגר.
במהלך תקופת הזחל, הנמפית בונה מחסה, על-ידי חיבור כמה עלי סרפד במשי. כל יום הזחל אוכל בסביבות עלה אחד.
הנזק למאכסן יכול להיות משמעותי, אבל לא קטלני. מה זה שבועיים וקצת בהם איבדת 18 עלים, בתוך תקופת חמשת החודשים בהם הסרפד חי? יהיה לך זמן להשתקם.
את הזחל הזה (ועוד אחד לידו!) מצאתי ליד שכונות המגורים, איפה שדליפת מים איפשרה לסרפדים וצמחים אחרים להתחיל לצמוח עוד לפני הגשמים. הסרפד היה כמובן מוקד משיכה לפרפרים מוקדם יותר בעונה, מה שהגדיל את הסיכויים למצוא עליו זחלים. זה גם אמר, כי עם מחזור החיים המהיר שלהם, הזחלים על הסרפדים הללו יהיו כבר לפני התגלמות.

אנ"מ נס-ציונה (גבעות טירת-שלום), 12.2022
***

לולא נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) הייתה מתיישבת ישירות משמאלי, לא הייתי חושב לצלם אותה מהזווית "הפחות טובה" שלה. אבל כמובן שיהיה זה טיפשי לנסות ולהקיף אותה עכשיו - הרי היא תעוף ואני אשאר בלי צילומים, מכל זווית שהיא.
אז צילמתי איך שאפשר, מהצד. ורק אז הבחנתי בשיער הגב המזדקר של הפרפר הזה. כלומר, ידעתי שיש לפרפרים אזור שעיר בחלק האחורי של הגוף, אבל לא שיערתי עד כמה השיער ארוך וצפוף!

טרם הצלחתי לברר כיצד שיער זה מתפקד בחייה של הנמפית.
בכל אופן, צריך לזכור לגשת לדברים לפעמים גם מהצד הפחות מקובל.

משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 1.2021