החרקים הזעירים הללו אינם עשים, אלא כנימות-עש (Aleyrodidae), משפחה בסדרת הפשפשאים, שלרבים מהמינים בה חשיבות כמזיקים בחקלאות. בישראל ידועים 29 מינים ממשפחה זו. על אף גודלם, מינים רבים ניתנים לזיהוי בשדה, הודות לדוגמאות צבע, פונדקאים ספציפיים ומבנים שונים שהכנימות מייצרות. המין בתמונה הוא כנימת-עש הפיקוס (Singhiella simplex), מין הניזון ממינים שונים של פיקוס, דוגמת הפיקוס הבנימיני (Ficus benjamina) שבתמונה. אף שהוא ידוע לא מכבר מארצות שונות ברחבי העולם, מין זה התגלה בישראל רק בשנת 2012, על-ידי האנטומולוג דן גרלינג, ז"ל. התגלית נעשתה "מתחת לאף", באחד מעציצי הפיקוס הפזורים בפקולטה לביולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, מה שרומז על כך שבעת התגלית כבר היה נפוץ. וגם היום נראה שכנימת-עש הפיקוס עושה חיל, כפי שניכר מעשרות הביצים הפזורות על העלה שבתמונה.

כפר-סבא, 8.2019
***
בתמונה הזאת אפשר לראות זחלים, גלמים ועורות גולם ריקים של כנימת-עש הפיקוס (Singhiella simplex).
בעצם, זה לא נכון. כנימות הן בעלות גלגול חסר! אמורה להיות אצלן נימפה שדומה לבוגר, ושלב הבגרות צריך להגיע פשוט בדרגת הנשל האחרונה. עם זאת, כנימות-העש פיתחו באופן עצמאי מחזור חיים בו הנימפה שונה מאוד מהבוגר (אלה השקופים), ובשלב הנשל הלפני אחרון היא לא זזה (ומפתחת צבע אטום). מתוך הנשל הזה מגיח בוגר הדומה לעש. ההשוואה למהלך חיי הפרפראים היא מתבקשת, גם אם המונחים לא ממש תקפים.
רבים ממיני כנימות-העש מייצרים מבנים בולטים, ודווקא כנימת-עש הפיקוס היא "צנועה" ולא מושכת את העין. מין זה הוא פולש שהתגלה בארץ בשנת 2012 וכיום הוא נפוץ מאוד בערי מישור החוף בעונת הקיץ. גם אם לא מחפשים את הנימפות על עלי הפיקוס, אפשר לראות את הבוגרים מפרפרים באוויר במהלך, כמו המוני ברחשים לבנים זערוריים.
כפר-סבא, 8.2020