בצד האבן הזאת מסתתרים מבנים מהידועים והאהובים ביותר על חובבי-הטבע בארץ: נרתיקיו של הססתיק שחור-החזה (Phalacropterix bruandi).
הססתיק הוא אחד מאותם פרפראים קטנים, שאנחנו מכירים יותר טוב בזכות זחליהם. במקרה הזה הזחל בונה לו מחסה, או נרתיק, הבנוי מחתיכות צמחייה המחוברות במשי. המחסה הוא ביתו הקבוע של הזחל, שנסוג לתוכו בהתקרב סכנה. עם סוף שלב הזחל, הססתיק מחבר את הנרתיק אל חפץ קשיח (כמו שרואים בתמונה) ומתגלם בלי לצאת ממנו. הזכרים מגיחים בתור עשים לא מרשימים במיוחד, בעוד הנקבות, כמו שקורה עם הרבה פרפראים, לא יוצאות כלל. הן חסרות כנפיים ומסתמכות על הזכרים שיאתרו אותן הודות לפרומונים שהן מפיצות. גם הביצים מוטלות בתוך המחסה, והזחלים שבקעו מתחילים לבנות מחסה משלהם מהרגע שיצאו מהמחסה של אמם. הנרתיק הזה הוא עבודת חייהם.

ובשבילנו, אם יצאנו מהמחסה שלנו לחקור את הטבע, נשאר רק לזהות את המבנה המוכר, להצביע ולהגיד בגאון: הנה ססתיק!

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי רחובות, 2.2020
***

פני הרורשך של הססתיק שחור-החזה (Phalacropterix bruandi) מציצים מתוך תיק המסתור, כדי לכרסם עלה.
הססתיקיים (Psychidae) הם משפחה של עשים קטנים, בעלי קרבה רחוקה לעשי הבגדים. כמו האחרונים, גם הזחלים שלהם יוצרים תיק המשמש כמסתור, רק שהתיק של הססתיקים הוא מבנה קשיח ובולט העשוי משאריות צמחייה, וכל חייהם נסובים סביבו. הזחל בוקע בתוך התיק של אמו ומבלה בו זמן מה. והוא ואחיו אוכלים את קליפות ביציהם, את הביצים שלא בקעו ואת גופת אמם. אחרי שהמזון בתיק נגמר, הם יוצאים לעולם הרחב ומתחילים לבנות תיק משלהם. לכל מין צורת תיק אופיינית, לפי האופן בו האינסטינקט דוחק בזחלים לחתוך ולחבר את פיסות הזרדים והעלים המשמשים להם חומר בניין.
זחלי הססתיק הם פוליפאגיים - תזונתם כוללת מיני צמחים רבים. הם זוחלים בעשב כמו צבים, סוחבים את ביתם על גופם, ואוכלים זעיר פה וזעיר שם. משמופיע איום, הזחל צולל אל-תוך תיקו, ומייד נראה כמו צניפה קטנה ודוממת.
כמו בהרבה עשים, הבוגרים של הססתיק שחור-החזה שונים אחד מהשניה. הזכר נראה כמו טוואי זעיר, עם מחושים פרוותיים וכנפיים שקפקפות. הנקבה לא עוזבת את התיק, והיא דמויית זחל. הזכר מאתר אותה לפי הפרומונים שהיא מפרישה, ומזדווג איתה בעודה בתוך התיק. במינים מסויימים קיימת אף רביית בתולים: כלומר, נוצר מצב בו הפרפראי לעולם לא מגיע לצורה המכונפת, אלא מבלה את כל חייו בתוך תיקים.
אף כשמדובר במינים הזקוקים לזכר מכונף, מציאות נקבה נייחת הופכת את שלב הזחל לתקופה הניידת במחזור החיים, כאשר המין יכול להפיץ את עצמו. זה מצרף אותו לרשימה מכובדת של מינים שאינם חוזרים לשטחים מנותקים שהופרעו, ושזקוקים למסדרונות אקולוגיים כדי להתקיים בנוף המקוטע של מישור-החוף.

מרחבי-רחובות, 12.2021 (צולם בשביה)