עוד עפצים - בפעם הזאת על תאנה (Ficus carica) והגורם הוא פסילת בקסטון (Pauropsylla buxtoni), כנימה דמויית ציקדה. מחזור החיים של הפסילה מתחיל מביצה המוטלת על צדו התחתון של העלה הצעיר, באביב. הנימפה הבוקעת מתחילה להיזון מהעלה ומפרישה חומרים שגורמים לחלק בעלה עליו היא יושבת להתחיל לגדול כלפי מעלה וליצור כיס העוטף את הנימפה. עפץ זה מגן על הפסילה הצעירה ומספק לה מזון. פתח קטן מלמטה מאפשר כניסת אוויר. גדילתה של הנימפה נעצרת בסתיו והיא נכנסת למצב מנוחה, עד האביב. רק אז תגיח מהעפץ, תתנשל לבוגרת ותתחיל לחפש עלי תאנה צעירים להטפיל.
אני זוכר את העפצים הללו מהתאנים השונות שפגשתי אורך חיי. תמיד היה מובן שזאת מחלה כלשהי, אבל לקח זמן להכיר את בעל-החיים המעניין האחראי לה.
תמונה ראשונה: העפצים מבחוץ.
תמונה שנייה: חתך בעפצים, עם נימפות במצב מנוחה.
כפר-סבא, 12.2020
***
פסילת בוקסטון (Pauropsylla buxtoni) מטפילה אל עלי התאנה (Ficus carica) וגורמת לייצור עפצים אופייניים. נראה שהעפצים מהווים בית לכנימות המתיישבות בצדם העליון (הפסילה יושבת בתחתית העלה) ונהנות מההגנה שהטופוגרפיה הגבשושית שלהם מעניקה. אף שהכנימות נסתרות מהעין, הנמלים הסחבניות (.Plagiolepis sp) מגלות לנו את מיקומן , תוך מסעותיהן להשגת טל-הדבש שהכנימות הקטנות מציעות.
עובדה מעניינת היא כי למרות שתאנים נפוצות היום בכל האזורים החמים של העולם, פסילת בוקסטון אנדמית למזרח התיכון, איפה שפיקוס התאנה כנראה התפתח.
כפר-סבא, 6.2023