ירגזי מצוי (Parus major), הוא היחיד מבין מיני הירגזים הרבים, שמצוי בישראל (מלבד ירגזי החרמון, שכשמו כן הוא). זו היא ציפור שיר נפוצה ורחבת תפוצה, הפוקדת שטחים טבעיים, אזורי חקלאות ואף מרכזי ערים. ירגזים מצויים שולטים ביד רמה במרבית אירופה, בחלק גדול מאסיה הצפונית ובחלקים של צפון אפריקה. יחד עם זאת, ישראל ובייחוד - מישור החוף הדרומי - הוא אחד המקומות הדרומיים ביותר בעולם בהן ניתן לחזות ביצור צהבהב זה.

תל קטרה, גדרה, 1.2015.
***

בירגזי המצוי (Parus major) הושקע הרבה מחקר בשלל ארצות, ואנחנו יודעים עליו הרבה. בין השאר ישנם נתונים המראים כיצד עונת הקינון שלו מקדימה ככל שמדרימים מאזורי מחייתו בסקנדינביה, לגבולו דרומי (כמובן) בישראל. בארץ עונת הקינון כבר התחילה ואפשר לראות פרטים האוספים חומר צמחי עבור בניית הקן.
מעניין לציין גם כי לקראת דרום קטן מספר הביצים בקן, בעוד הביצים עצמן גדלות (היחס לא מתקיים, אמנם, בסקנדינביה עצמה). נהוג להסביר זאת בכך שימי הקיץ הארוכים של הצפון מאפשרים להורים לצוד לאורך יותר זמן ובכך לגדל יותר צאצאים באותו השגר.
נאחל הצלחה לירגזי בגידול צאצאיו המעטים!

כפר-סבא, 2.2021
***

שעון קיץ.

גוזלי ירגזי מצוי (Parus major) בתיבת קינון.
מבקיעה לפריחה מהקן לוקח לירגזי כ-20 ימים. בזמן הזה הוא צריך לגדול בקצב מסחרר, וכדי לאפשר את זה, שני הוריו מבלים את כל היום בציד פרוקי-רגליים להזנתו. בהתחשב בכך שיכולים להיות עד 18 גוזלים בבת-אחת, זאת עבודה מטורפת!
בישראל הירגזי המצוי נמצא בגבול תפוצתו הדרומי. ברוב אזור התפוצה, באירופה ובסיביר, יש ימי קיץ ארוכים יותר, מה שמאפשר לצוד יותר שעות ביום ולגדל יותר צאצאים.

אגב, שימו לב לריפוד הצבעוני בקן. ההורים השתמשו בחומר צמחי, אך גם בשלל סיבים מלאכותיים שהם מצאו.

אביחיל, 3.2019
***

ראיתי כל-מיני יצורים בתפרחת הגזר הקיפח (Daucus carota), אבל ירגזי מצוי (Parus major) הוא חידוש.
במהלך החורף הירגזים מעדיפים לישון בחללים ומקומות מוגנים אחרים. הנקבות ישנות בקן לאורך כל עונת הרביה. אבל בקיץ נראה פרטים לא מתרבים ישנים פשוט על ענפי עצים.
למה הם לא ממשיכים לישון בקן?
לדעתי, זה קשור לטפילים, הנוטים להצטבר במקום לינה קבוע שכזה. גזר שכזה בהחלט נראה כמו פתרון ביניים נחמד: נוח ומוגן למראה, וגם ללא פרעושים וקרציונים.
כפי שהובהר לי, בתמונה מופיע פרחון, שכנראה עוד לומד על אתרי השינה הזמינים לו מחוץ לקן.

ראשון-לציון (צפון), 6.2024
***

במאה ה-19 השתרר ויכוח בעולם האקדמי, לגבי ביטוי האותיות בטא (β) ו- אטה (η) ביוונית העתיקה: האם בטא הייתה כמו ה-ב' הראשונה או השנייה במילה "בבקשה"? האם אטה הייתה כמו ה-e במילה red או במילה reed?
לעזרה נחלץ טקסט שהשתמר מתוך קומדיה של קרטינוס, בן המאה החמישית לפנה"ס. קרטינוס השווה את הטיפשים לכבשים האומרות "βη βη". על אף שהיוונים המודרניים היו מבטאים זאת "וי-וי", הכבשים לא שינו את שפתן בתקופה הזאת, והן יכולות לספר לנו איך דיברו ביוון העתיקה.
נזכרתי בפקטויד הנחמד הזה אתמול, כשהקשבתי לירגזי מצוי (Parus major) שר. חשבתי כמה השיר שלו דומה למילה синица (סיניצה) - ירגזי, ברוסית. יש שלוש הברות, כאשר הדגש הוא על האמצעית. זה שם אונימטופואי לכל דבר. מיד חשבתי שגם למילה "ירגזי" יש שלוש הברות, רק שהדגש הוא על ההברה הלא נכונה. ואז נזכרתי בכך שהשם הזה ניתן על-ידי מנדלי מוכר ספרים, שגר באימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19, ודיבר עברית אשכנזית, בה המילעיל היה נפוץ בהרבה מהמלרע.
האופן בו העברית מדוברת השתנה, אבל הירגזי עדיין אומר את שמו באופן בו מנדלי שמע וביטא אותו לפני מאה וחמישים שנה.
טוב שיש את הטבע שישמור על הקשר שלנו עם אבותינו.

מרחבי-רחובות, 12.2021