החניכים שלי מצאו את השחרורית הקטנה Opatroides punctulatus, ואני חשבתי "כל שחרורית ראויה שיכתבו עליה" ויצאתי לרשת, לראות מה אוכל לספר.
ואת מי גיליתי? את טוהקו קאופמן (Tohko Kaufmann), האנטומולוגית ההרפתקנית, שבין מסעותיה ביפן, אפריקה ואלסקה, הספיקה לעשות את התואר השני שלה באוניברסיטה העברית של שנות ה-60, בהנחיית לא אחר מאשר שמעון בודנהיימר. היא האמינה בזה שמאמרים מדעיים צריכים להיות כתובים בצורה מעניינת - דבר עליו אני אסיר תודה, ושאולי כדאי להפוך למקובל שוב. מאמרה על Opatroides punctulatus מתחיל, למשל, בתיאור הבית שלה על המדרונות המשקיפים על הכינרת.
קאופמן כותבת כי בשונה משחרוריות רבות בסביבתה, השחרורית הזאת מסוגלת לעוף, ונמשכת לאור במספרים גדולים בלילות קיץ. היא מספרת על כך שחרק זה רגיש לאקלים, וכי אפילו הבדלי האקלים בין טבריה לירושלים משפיעים על מחזור חייה: בעיר הראשונה היא מתרבה לאורך כל השנה (כאשר בקיץ לוקח לה זמן קצר בהרבה להשלים גלגול), בעוד שבעיר השנייה ישנה הפסקה ברביה וכניסה לחצי-תרדמת למהלך החורף.
קאופמן כתובת כי הבחינה שלמרות זה שרוב מזונן של השחרוריות הוא צמחי, המין הנ"ל מגלה עניין רב בפגרים שונים. היא החליטה לבדוק האם הבשר חיוני להתפתחות החיפושית, וגידלה חיפושיות על מוצרי דגנים (מזון שחרוריות "קלאסי") בלבד, על תערובת של מזון צמחי ובשרי ועל מזון בשרי בלבד. הקבוצה אוכלת-הבשר התגלגלה לחיפושיות גדולות ושחורות יותר מהקבוצה אוכלת-הכל, בעוד שהקבוצה אוכלת-הצמחים נשארה במצב הזחל לאורך זמן ולבסוף מתה בלי להשלים גלגול.
כמו תמיד, אנחנו נוכחים לדעת כי יש הנחות ויש מידע מדעי. חשבנו שהבשר הוא מותרות, בהן מגוון בעל-חיים שהוא צמחוני למעשה, וגילינו כי מדובר בחיה שהיא במינימום אוכלת-כל, המסוגלת להפוך לאוכלת פגרים מוחלטת בהינתן ההזדמנות.
מחר אשתדל לדווח על ממצאיה של האנטומולוגית ההרפתקנית לגבי חיית המחקר האחרת שלה בישראל: שחרורית הבלפס.
מרחבי-רחובות, 5.2022