לאחרונה הצגתי כאן את השיחן דל-הקוצים (Heteracris annulosa). אז הנה המין השני: שיחן רב-קוצים (Heteracris littoralis). סימן ההיכר הוודאי הוא הקוצים הרבים על השוק (15-18 בשורה החיצונית). אבל לדעתי גם הניגוד החזק בין הפס החום על הגב לשוליו הלבנים, מאפשר להבדילו מחגבים דומים בסביבתו.
השיחן רב-הקוצים חי ברצועת המדבריות הסובטרופית, ובאזורים סמוכים מצפון ומדרום לה. הוא מהווה מזיק חקלאי, ולפיכך גם נחקר לא מעט (בעיקר בנוגע לתזונה, גנטיקה והדברה). למין זה יכולת להיזון ממיני צמחים רבים. מחקר של גללי שיחנים הראה כי הם אכלו ממגוון צמחים (כולל תפוז, תמר, זית וגומא) אבל התרכזו בכמה מינים מועדפים (בעיקר דלעת בקבוק ועגבניה) איני יודע מה העדפות המין בטבע, אבל ככל הנראה הוא אינו יכול להתקיים על דגניים בלבד. זה בניגוד למיני חגבים אחרים בסביבתנו, המתמחים בדגניים.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 9.2023
***
הנה פרט יפה מהסוג שיחן (Heteracris). כפי שמרמז שמם, חגבים גדולים אלה אוהבים לחיות בצמחייה סבוכה.
לשיחנים דמיון מסויים לדבקן יפה-הרגל (Eyprepocnemis plorans), החי באותו בית-הגידול.
דרך ההבחנה הקלה ביותר היא כזאת: לשני המינים פס כהה ורחב העובר לאורך האוכפית (שריון החזה. ה"צוואר" של החגב). בשיחן ממשיך פס זה גם לאורך הצד הגבי של כנפי החפיה, בעוד שבדבקן הפס מוגבל לאוכפית לבדה.
כפר-סבא, 12.2019