איך מגדירים את מישור החוף שלנו?

לכאורה, אין בעיה: זה אזור שקרוב לחוף הים התיכון, הוא אינו הררי ונמצא ברום נמוך, אקלימו ים-תיכוני וקרקעותיו הן חמרה, כורכר וחול. רק שלכל אחד מהסעיפים הללו יש חסרונות.

 

1. מישור החוף מתחיל קרוב לחוף הים, זה מובן. אבל באיזה מרחק הוא מפסיק להיות "חוף" ומתחיל להיות משהו אחר? יש אזורים די רחבים במישור החוף, בהם נקודות הרחוקות יותר מעשרים קילומטר מהים. ומה עם האזורים שמתמזגים בצורה חלקה עם עמקים?

2. ברור שמישור החוף אינו הררי. כך אנחנו יכולים להבדיל אותו מהכרמל ומרכס ראש-הנקרה, הנמצאים גם הם ליד הים. אך מצד שני, גם שפלת יהודה, אותו אזור נרחב העומד בין פלשת והרי יהודה – גם היא אינה הררית והיא מתחילה כגבעות נמוכות, בדומה לרכסי פלשת והשרון.

3. כאן נכנס עניין הרום. ככלל, מפלס הקרקע במישור החוף נמוך מגובה 90 מטר מעל פני הים, בעוד השפלה לרוב גבוהה ממנו. אך בדרום מישור החוף אנחנו יכולים למצוא אזורים בהם מפלס הקרקע גבוה ממאה מטרים, על-אף הקרבה לים.

4. מה לגבי אקלים? לאורך רוב מישור החוף, האקלים ים-תיכוני מתון, עם משקעים מעל 400 מ"מ, אבל דרומית לאשקלון אנחנו נכנסים לאזור מעבר, שאקלימו ערבתי. האזור הזה, חוף הנגב, לרוב מבוטל כ"נגב צפוני", על אף קרבתו לחוף, תבליטו המישורי והעובדה שרוב הכורכר של ישראל מצוי באזור זה!

5. אז אולי קרקעות ומסלע? זאת ההגדרה האהובה עליי. כורכר וחמרה אמורים להיות ייחודיים באזורנו למישור החוף, בזמן שאזורים שכנים, כמו השפלה והכרמל, יהיו מורכבים מקרקעות רנדזינה וטרה-רוסה וסלעי גיר וקירטון. אבל לא כל מישור החוף מכוסה בהם. אדמות כבדות שונות ממלאות חלק ניכר ממנו. הן דומות בהרכב ובמבנה לקרקעות של אזורים אחרים בארץ. מה גם שחולות נודדים מצויים בחלקים של הנגב והערבה, בעוד סלעי כורכר חריגים, עם צמחיית כורכר אופיינית, ממוקמים בשפלה הנמוכה! יש אפילו מקומות בהם סלעים של פנים הארץ – גיר וקירטון – נחשפים באתרים נמוכים וקרובים לחוף, איפה שהם כביכול "לא אמורים להיות" !

​

נראה שכמו תמיד נצטרך להמשיך להשתמש בהגדרות שונות, התלויות בקונטקסט.

מה לעשות, שהתהליכים העיוורים וההדרגתיים, שיצרו את כדור-הארץ, לא דאגו לכך שיהיו לנו אבחנות נוחות בין אזור לאזור. מישור החוף, אחרי הכל, הוא חלק מיבשת, וצורתו, הרכבו ואקלימו הם נגזרות של ההיסטוריה שלו. הוא עלה מן הים התיכון, בשולי יבשת אסיה וסיגל לעצמו אי-אלו מאפיינים, רכש לו חי-וצומח משלו ושיכן עמים כאלה ואחרים. מאפייניו הם צירופי מקרים רגעיים בהיסטוריית כדור-הארץ, שאנו נוטים לראות כעובדות בשטח, עקב חיינו הקצרים.

בעוד מיליוני שנים, עם המשך תנועת היבשות, הוא שוב ייעלם, כאשר הים התיכון ייסגר ויתייבש, וים סוף יפרוץ לעמק הירדן. עד אז, נצטרך להשתמש בהגדרות שונות כדי להתייחס למישור החוף.