אלון התבור הוא עץ הצומח בר במישור-החוף המרכזי (השרון). בישראל הוא מצוי גם בשומרון ובצפון הארץ, וברחבי העולם גם בסוריה, ירדן, תורכיה ודרום-מזרח אירופה. חלקים ניכרים מהשרון היו מכוסים בעבר ביערות-פארק* של אלון התבור, אך כיום נותרו מהם חורשות קטנות ועצים בודדים. 

זהו עץ חד-ביתי (כל פרט הוא זכר ונקבה) שפרחיו מואבקים על-ידי הרוח. הפרי הוא בלוט גדול, המופץ, בין השאר, על-ידי עורבניים. אף כי באזורים קרים יותר זהו עץ נשיר, במישור החוף אלון התבור הוא נשיר-למחצה: חלק מעלי השנה הקודמת נשארים על העץ בחורף ונושרים רק באביב, עם הופעת העלים החדשים.  

מכיוון שאלונים הם עצי בר נפוצים מאוד בחצי הכדור הצפוני, ישנם מינים רבים של בעלי-חיים ופטריות שהסתגלו להיזון מהם ולהתקיים איתם בסימביוזה. רבים מאלה נעלמים מהשטח עם היעלמות האלונים.

כיום הפך אלון התבור לעץ פופולרי לנטיעה בגנים ובעת שיקום ושחזור נוף, והוא ניטע גם באזורים בהם אין לנו עדויות לקיומו בעבר, דוגמת מישור-החוף הדרומי. הודות להפצה על-ידי עופות, אלוני תבור חוזרים ומופיעים בשטחים פתוחים רבים בשרון.

​

* - יער-פארק הנו בית-גידול טבעי הנשלט על-ידי עצים, בו הצמרות לא נוגעות אחת בשנייה (בשונה מיער). הוא מתפתח היכן שהמשקעים אינם מספיקים להתפתחות יער.